CCD:
מצלמות המבוססות על סנסור מסוג CCD
(Charge Coupled Device) –
התקן זה הינו מערך דו-ממדי של תאים הרגישים לאור, כאשר תמונה מוקרנת על מערך התאים, כל תא שנחשף לאור בעוצמה שונה נטען במטען חשמלי שונה שמומר למידע דיגיטאלי (מספר). כיוון שהתקן CCD תומך בשחור-לבן (גווני אפור) בלבד על התאים יש פילטר הנקרא "באייר" כך ש-1/3 מהפילטר מעביר צבע אדום, 1/3 מעביר צבע ירוק ו-1/3 נוסף מעביר צבע כחול שאלו הם צבעי היסוד. כל פיקסל מקבל את שלושת הצבעים כך שעין האדם אינה מסוגלת כלל להבחין בזאת. CMOS:
מצלמות המבוססות על סנסור מסוג CMOS
((Complementary Metal Oxide Semiconductor
חיישן זה הינו פחות איכותי משום שבחיישן CMOSהצ'יפ והחיישן הם יחידה אחת, דבר המקטין עלויות וניצול מקום וחוסך גם בחשמל לעומת חיישן ה- CCD אשר דורש יותר מקום והחיישן הינו יחידה נפרדת.
חיישן CMOS גם דורש עוצמת הארה החדר גבוהה יותר מאשר מצלמת CCD לוקס(LUX):
כל מצלמת אבטחה בנויה לעבוד ברגישות אור מסוימת.
רגישות האור במצלמות האבטחה נמדדות ביחידות הנקראות LUX ,
היחידה הזו מבטאת מידת רגישות לאור.
חשוב לדעת, מצלמות ברמת אור של "לוקס 0" מסוגלות לצלם בחושך מוחלט.
מצלמות אלו בדרך כלל יקרות יותר ורכישתן מומלצת בעיקר למי שמרבה לצלם בחושך.
C/CS Mount
קיימות שתי סוגי רכיבי עדשות מבחינת החיבור למצלמה. ההבדל בין שני סוגים אלו הוא המרחק שבין העדשה לבין חיישן ה-CCD
עדשה מסוג C = 17.5mm; עדשה מסוג CS = 12.5mm.
בעיקרון עדשה C יכולה להיות מורכבת על מצלמה סטאנדרטית של CS Mount באמצעות מתאם.
מספר פריימים בשנייה – (FPS) ( Frames Per Second)
איכות הצפייה/הקלטה של מצלמה והכרטיסים המקליטים, נמדדים בין היתר לפי מספר פריימים(תמונות) בשנייה, כל סרטון בנוי ממספר תמונות שמופיעות בשניה בודדת, ככל שמספר התמונות גדול יותר כך גם איכות הסרטון עולה ונמנעת קטיעה של תנועה.
עין אנושית סורקת 25 תמונות בשניה.
לכן כאשר בוחרים כרטיס הקלטה/צפייה למחשב ומעונינים בהקלטה איכותית מומלץ לחשב את מספר המצלמות כפול 25 פריימים. רזולוציה(resolution) -
הרזולוציה של המסך מחושבת ע"י צמד מספרים,
המספרים הללו מתארים כמה פיקסלים יש בשורה לרוחב המסך כפול מספר השורות. במצלמות הרזולוציה נמדדת ע"פ קווי רוחב (רזולוציה ויזואלית) ככל שיש יותר קווי רוחב כך יש צפיפות גדולה יותר, מה שנותן איכות גבוהה יותר.
ישנה נוסחה לחישוב קווי הרוחב אך לא נרחיב עליה בכדי לא לסבך את העניין. שיטות שידור -
קיימות שתי שיטות שידור הנהוגות כיום:
הנהוגה ברחבי ארצות הברית NTSC (National Television System Committee)
שיטה הנהוגה באירופה וכן גם בישראל .PAL
NTSC שיטת השידור PAL איכותית יותר משום שמאפשרת רזולוציה גבוהה יותר (יותר קווי רוחב)
לדוגמא : אם במצלמה קיימים 625 קווי רוחב בצפייה בPAL
נזכה לצפות רק ב 525 קווי רוחב בשיטת NTSC.
אינפרא-אדום (IR) -
טכנולוגיה המאפשרת להאיר את פני המצלמה, כך שגם בתנאי חושך מוחלט ניתן יהיה לצפות, עוצמת האור נמדדת ע"פ כמות הלדים (נורות האינפרא) הקיימות במצלמה. כמות גדולה יותר תאפשר הארה למרחק גדול יותר.
צמצם אוטמט(Auto IRIS) -
קיימות עדשות אשר בהן הצמצם מסוגל להבחין בעוצמת התאורה, כך שאם התאורה חזקה מדי
הצמצם מונע את סנוור המצלמה. לצורך המחשה, אם ניקח מצלמה ונצלם דמות מול השמש אנו נגלה כי הדמות
יצאה חשוכה ובכדי למנוע זאת קיימות העדשות הללו שאף גורם לא יאיר ממקור אור ויגרום לסנוור המצלמה. PTZ -
(Pan, Tilt & Zoom)
מצלמות אבטחה, הכוללות בתוכן או מתחברות למנועים המאפשרים סיבוב המצלמה לרוחבה,
הטיית המצלמה מעלה ומטה ואפשרות תקריב zoom)
מצלמות אלו ניתנות לשליטה לרוב על ידי שלט קווי/אלחוטי או ע"י המערכת המותקנת במחשב
כל יצרן תומך במספר מצלמות לכן חשוב לבדוק כאשר רוכשים מצלמה זו לוודות כי היצרן תומך במצלמה. זום אופטי (Optical Zoom) -
במצלמות תקריב - זום קיימת מערכת עדשות
סוג זום זה דורש משחק של קירוב וריחוק העדשות - מה שיוצר תקריב לאובייקט נבחר מבלי שאיכות התמונה
תיפגע. פעולת הקירוב/ריחוק העדשה אחת מהשנייה דורשת נפח גדול יותר מה שמונע את מזעור המצלמות הללו
ביחס למצלמות אחרות וגורמת להן להיות יותר יקרות. זום דיגיטאלי- digital Zoom) הגדלת התמונה בצורה ממוחשבת
שיטה זו מבצעת למעשה הגדלה של חלק מהתצלום על אותו שטח/גודל של התמונה הגדולה, בשיטה זו איכות
הצילום נפגמת מכיוון שאנו מגדילים את האובייקט ובכך מתקרבים יותר ".לפיקסלים המרכיבים אותו, זה למעשה
לא באמת זום אלא "טריק דיגיטאלי פיקסל-(Pixel)
מסכים בנויים ממאות אלפי ריבועים קטנים הנקראים פיקסלים.
כל פיקסל כזה מייצג נקודה בודדת במסך (אם תסתכלו קרוב על המסך תוכלו לראות את הריבועים הללו)
לצורך הצגת התמונה כל ריבוע מקבל ערך התואם את עוצמת האור שנקלטה בדיודה אותה הוא מייצג וכך
"נצבע" הפיקסל בהתאם.
